עצי התמר מצמיחים חוטרים בחלקו התחתון של הגזע. מן החוטרים הללו מתפתחים עצים צעירים.  רבייה זו מכונה רבייה וגטטיבית. לעצים שיתפתחו מהחוטרים יהיו תכונות גנטיות זהות לאלה של צמחי האב/האם. חקלאים  נוהגים להרבות את התמר באופן וגטטיבי - על ידי חוטרים שמצמיחים עצי-תמר. בשיטה המקובלת בישראל להשרשת חוטרים, בוחרים בחוטרים בני שלוש-ארבע שנים, המתחילים להוציא שרשי-אוויר. מלבישים על בסיס הנצר שק פוליאתילן, ממלאים את השק בנסורת ובשבבי-עץ רטובים, וקושרים. החוטרים משתרשים בנסורת שבשק  ולאחר כמה חודשים מפרידים את החוטרים המושרשים ונוטעים.