דמות האישה מופיעה ביצירה זו בשני אופנים: נוכחות האמנית ביצירה בגופה, ושימוש במלאכת התפירה שהיא מלאכה נשית מסורתית. אפשר לפרש את הפעולה ואת תוצאותיה בשתי דרכים, שלכאורה יש ביניהן ניגוד: מחד, פעולה זו מגבילה את תנועתה של אגסי, ובכך היא מזכירה יצירה נוספת שלה - המיצג בחלון הראווה של גלריה בורוכוב. מאידך, באמצעות פעולה זו אגסי תובעת לעצמה ולפעולת התפירה הנשית נוכחות במרחב שסביבה, בעולם.