אספת הנבחרים היא הגוף המייצג (מעין פרלמנט) של היישוב היהודי בארץ-ישראל המנדטורית. באספת הנבחרים כיהנו נציגי הסיעות שנבחרו בבחירות כלליות, שוות וחשאיות של חברי כנסת ישראל. חבריה נבחרו לראשונה בשנת 1920. כיוון שהאספה התכנסה לעיתים רחוקות, נבחר מתוכה ועד לאומי והוא שניהל את ענייני היישוב.