מערכת מאורגנת בסביבה מסוימת, שכוללת את כל האורגניזמים החיים בה.

האקוסיסטמה מתארת את יחסי הגומלין בין אורגניזמים חיים לבין עצמם ובינם לבין הסביבה הדוממת: קרקע, מים, אור, אקלים (טמפרטורה, משקעים).

לכל אחד מהגורמים ישנה השפעה על שיווי המשקל (האיזון) הכללי של המערכת, והרחקתו או בידודו של גורם אחד מתוכה עלולים לגרום לשינוי במערכת, בצורתה או בהרכבה. יש שהפרת האיזון מערערת את קיומה של המערכת כולה או יוצרת אקוסיסטמה חדשה.

על-פי-רוב, התלות ההדדית הקיימת בין האורגניזמים במערכת אקולוגית שומרת על יציבותה, אלא אם כן משתנים באופן קיצוני תנאי האקלים, או נכנסות למערכת אוכלוסיות של מינים חדשים או נגרמים שינויים סביבתיים על-ידי האדם.