שרידים או עדות לפעילות של יצורים חיים (צמחים ובעלי-חיים) שהשתמרו בסלעים.

הים הוא מקור עשיר למאובנים כי הוא עשיר ביצורים רבים. לאחר מותם שוקעים בעלי-החיים לקרקעית הים. בעל-החיים מת ונרקב אך חלקי השלד או הקונכיה הקשים מצטברים זה על גבי על הקרקעית. אחרי שנים רבות הופכים שרידים אלה לאבנים, דהיינו, הם מתאבנים. נפוצים בעיקר שרידים של בעלי-חיים שיש להם שלד חיצוני (כמו קונכיות למשל) או שלד פנימי (כמו חוליות או שיניים).
למאובנים חשיבות רבה בקביעת גיל גיאולוגי ובשחזור סביבת ההשקעה של הסלע בו הם נמצאו.

לקריאה נוספת: אבולוציה של מאובן, צורות התאבנות, מאובנים של בעלי-חיים, מאובנים של צמחים.