כאשר חלקו האוקייני (הצפוף והדק) של לוח מופחת מתחת ללוח יבשתי (העבה והפחות צפוף), נוצר אזור עמוק מאוד. החיכוך בין הלוחות יוצר רעידות אדמה והתפרצויות געשיות רבות. כאשר ללוח המופחת (הנוחת מתחת ללוח היבשתי) יש חלק יבשתי, יכול להיווצר מצב הגורם להתקרבות שני חלקי הלוחות היבשתיים עד להתנגשות. כך נוצרו שרשרות ההרים הגדולות בעולם. דוגמה: הפחתת הלוח האוקייני מתחת ללוח האסייני גרמה להתקרבות תת היבשת ההודית אל אסיה, עד להתנגשות. התנגשות רבת עוצמה זו יצרה את רכס ההימליה.
פני כדור-הארץ מחולקים ללוחות. קיימים 7 לוחות גדולים ועוד 6 קטנים יותר, כפי שנראה באיור. לוח יכול להיות מורכב מקרום אוקייני ויבשתי גם יחד או מקרום יבשתי או אוקייני בלבד. הלוחות נעים זה ביחס לזה בגלל זרמי הערבול הנוצרים במעטפת. בין הלוחות יכולים להיווצר כמה סוגי תנועה: התרחקות, הפחתה, התנגשות, תזוזה אופקית.
יצירת מאובן - דפוס: מאובנים נוצרים בדרכים שונות. אחת הדרכים היא דפוס של המאובן על גבי הסלע הנוצר בעודו רך. יצירת מאובן - גלעין: מאובנים נשמרים כשהחומר האורגני או החומר הבונה את הקונכיה נמס ומוחלף בחומר מינרלי. בצורה כזו נשמרת צורתו המקורית (ראו צילום).
מאגר מידע
טקסט
תמונה
ערך לקסיקלי
וידאו ואנימציה
אתרים
